top of page
תמונת הסופר/תקשת ברקאי

לחיות בלי שיפוט

"אנחנו שופטים את עצמנו כדרך להוכיח שאנחנו לא כל מה שאנחנו יכולים להיות כדי שנהיה יותר, מאשר לראות ולקבל את מה שאנחנו כבר עכשיו" - ד"ר דיין הייר

כדי כביכול ליצור יותר, אנחנו שופטים את עצמנו על מה שאנחנו עוד לא עושים או על הדברים שעוד לא הגענו אליהם במקום לראות, לקבל, להכיר, להוקיר ולחבק את כל מה שכבר עשינו ועל כל הדברים שכבר הגענו אליהם עד עכשיו. אנחנו מבטלים את הידע, הכוח, העוצמה שכבר קיימים בנו כדי להצדיק את השיפוט העצמי שלנו שלא עמדנו בתוכניות שהיו לנו, שלא הגענו ליעדים ששמנו, שלא עשינו מה שתכננו לעשות.

אולי תרצו לקרא את זה שוב...


אני מודה! עשיתי את זה לא מעט... לא רק את זה. בנוסף מצאתי את עצמי משווה את עצמי לאחרים שעשו, יישמו, הגיעו, ביצעו דברים ואפילו השוואתי את עצמי לעצמי!


תחרות "סמויה" שיצרה שיפוט. שגרמה לי להרגיש פחות ממה שאני. להרגיש קטנה ממה שאני. שמנעה ממני לראות מה שאני כבר עכשיו!


גם לכם זה קרה?


אנחנו לא אנשים אחרים. אנחנו לא מי שהיינו לפני 10 שנים ואפילו לא מי שהיינו לפני 10 ימים! אנחנו מי ומה שאנחנו כאן ועכשיו וזה בדיוק מה שנכון לנו להיות!

אל תרגישו רע מזה שאתם שופטים את עצמכם או כועסים על עצמכם. ככה לימדו אתכם להיות ולפעול. את כולנו! לימדו אותנו להיות בינוניים.


כשאנחנו רואים, מקבלים, מכירים, מוקירים ומחבקים את כל מה שכבר עשינו וכל הדברים שכבר הגענו אליהם עד עכשיו אנחנו מייצרים את המרחב ליותר - להרבה הרבה יותר!


אז אם אתם מזדהים עם מה שכתבתי ורוצים ליצור יותר בחיים שלכם, קחו משימה: - בכל פעם שאתם מוצאים את עצמכם שופטים את עצמכם על מה שלא עשיתם, דברים שלא הגעתם אליהם, דברים שלא התממשו תגידו "כן, אבל!..." ואז תפרטו את כל מה ש*כן* עשיתם, כל מה ש*כן* הגעתם אליהם, כל מה ש*כן* התממש.


לדוגמא: נניח שהתכוונתם לעשות משהו מסויים ובמקום זה ישנתם עוד שעה - אז במקום לשפוט את עצמכם ולכעוס ש"התעצלתם" תגידו מה כן יצא מזה. כן, אבל... נחתי, חידשתי כוחות, הקשבתי לגוף שלי ובכך יצרתי עבור עצמי יותר..



Comments


bottom of page