top of page
  • תמונת הסופר/תקשת ברקאי

בלה בלה בלה...

"היה לי יום קשוח" "אני מת מעייפות" "אני מת" "נקרעתי" "סבלתי כל היום"


כשמשתמשים במילים כאלה לתאר דברים, מרגישים בדיוק כמו המילים בהם השתמשנו.


למילים כמו "קשוח" "מת" יש אנרגיה מסויימת וזו בדיוק המציאות שמייצרים כשמשתמשים במילים כאלה. אנרגיה נמוכה, כבד, עצוב, קשה, דיכאון, תחושה של סבל.


אגלה לכם סוד...

גם אני הייתי מתארת ככה דברים. לפעמים הייתי משתמשת במילים הרבה יותר קשות וכבדות מאלו וככה נראו הימים שלי, ככה הייתה האנרגיה שלי. היה לי רע שום דבר לא הלך לי לא הצלחתי לחשוב חיובי או להיות חיובית - לא משנה כמה ניסיתי וכמה משפטי חיזוק ועידוד שמתי סביבי

שום דבר לא השתנה!


ואז קלטתי משהו

אני לא מתה! היום שלי לא באמת היה קשוח! לא נקרעתי ולא באמת סבלתי!


הייתי שקועה באנרגיה נמוכה, באיכס, בשיפוט עצמי וסחבתי את עצמי למטה יותר ויותר ויותר...


המציאות שלנו תואמת את נקודות המבט שלנו והמילים בהם אנחנו בוחרים להשתמש משקפים את זה.


כדי לשנות את המציאות שלי כדי לשנות את החיים שלי שמתי לב למילים בהם אני בוחרת להשתמש ושאלתי את עצמי "אני באמת מרגישה ככה?" "אני באמת מתה?" "אני באמת סובלת?" "אני באמת רוצה למות?"


זה אחד הדברים הראשונים שעשיתי כדי לשנות את המציאות שלי ואני ממליצה בחום לנסות. רק ליום אחד... תראו מה זה ייצר עבורכם


אם תבחרו בזה, אשמח לעזור ולמצוא דרכים חדשות ומילים חלופיות

מה אתם אומרים?



Comentários


bottom of page