בדרך כלל די קל לדעת מתי משהו לא עובד בחיינו. לא קשה לפספס את תסמיני הכאב או החרדה.
מה שכן, לא כל כך קל לגלות את המקור האמיתי לבעיות אלה על מנת לרפא את המקור להכל במקום פשוט לנהל את הסימפטומים שלו.
כמו שאנחנו עושים בדרך כלל.
יש לנו נטייה טבעית לחשוב שהבעיה היא הנסיבות הקיימות בחיים שלנו, אך לרוב זה ממש לא כך.
אם אנחנו משקיעים את כל כוחנו בשינוי הנסיבות כמקור לבעיותינו כשהנסיבות אינן השורש לבעיה, אנו פשוט מייצרים עוד מהבעיות שלנו שמייצרים מחלות בגוף שלנו.
במהלך 50 השנים האחרונות ובעיקר ב-15 השנים האחרונות, מומחים אימתו שמקור הסימפטומים שלנו למחלות, כאב וחרדה בדרך כלל אינו ממוקם בגופינו ואפילו לא בסביבה שלנו. מקור הבעיה נמצא במקומות חבויים במוח, הלא מודע והתת מודע.
זאת אומרת הזיכרונות שלנו.
ב-2004 מדענים גילו כי חוויותינו אינן שוכנות רק במוחנו אלא מתועדות ברמה התאית בכל גופנו, והם האמינו כי זיכרונות תאיים אלה הם המקור האמיתי למחלות ומחלות.
טראומה פסיכולוגית, התמכרות ודיכאון עשויים להיות מקודמים בזיכרונות לא תקינים בתוך התאים. מחלות שמתגלות מאוחר יותר בחיים, עשויות לנבוע מזיכרונות מוטעים שתוכנתו לתאים ככל שאנשים מזדקנים. גם זיכרון אמיתי, מהסוג שדורש מוח, מסתמך גם על זיכרונות הנעולים בתאים.
עבור מחלות רבות, הטיפולים כיום טובים כמו פלסטר על עצם שבורה, הם מטפלים בסימפטומים של מחלה, אך לא בסיבה - הטראומה שיושבת בתת המודע שלנו ומייצרת מחלות ובעיות בגוף.
על מנת לטפל אחת ולתמיד בבעיה עלינו להיכנס לתת המודע, לפגוש את מה שקרה, את הפעם הראשונה בה נוצרה הבעיה, ולטפל משם - לטפל בשורש.
כל מחלה שאנו חווים בגוף היא הווליום הגבוהה ביותר של משהו שחווינו והדחקנו, לא התמודדנו, לא שיחררנו.
הנה כלי שיכול לעזור לכם: כשאתם מרגישים משהו מציק/מעיק/כואב בגוף, תשאלו את עצמכם "בת/בן כמה אני עכשיו?" נסו לזהות את הגיל שבו נוצרה הבעיה. ואז, דמיינו את הילד/ה ודברו איתם, חבקו אותם, תאהבו אותם בתור המבוגרים שאתם היום ויחד איתם תעבדו על הבעיה האמיתית.
מוזמנים לפנות אלי ליעוץ, הכוונה, שאלה - או כל דבר שעולה לכם
Comments